פגום- תקין / פגום-תקין, פס קול התיכון שלי, המורה לסטטיסטיקה מלמדת ואני, איפה אני ברגע זה? בעולם אחר בכלל… בשיעור סוציולוגיה חוזרת לאדמה ובהסטוריה שוב אינני. שכבות של בדים אני מציירת על הדוגמניות שלי וממציאה מאות קולקציות. יש לי זמן. היסטוריה שלמה לפני…
פגום תקין / פגום תקין, המורות כועסות, מעודדות -איפה היא? אילו דברים יפים היא עושה. למה היא לא מצליחה במבחן? ואיך זה שהיא מוציאה פתאום מאיות? איך זה קורה?והקשב שלי -פגום, תקין. לא מאובחן. למה לאבחן בכלל? זה מה שהוא. אני פעם פה ופעם שם, גם אם אני כל היום בכתה. אז מה?! כמה דמיון יכול להכיל ראש של ילדה שראשה לא עוקב אחרי עץ הסטטיסטיקה ורק רעש המורה ברקע- פגום תקין, "כיתבו תרגיל". כמה אפשר לנדוד? מאד!
אני כבר בת שלושים ושבע עוד מעט והקשב -פגום אבל מאד מאד תקין. תיקנתי אותו להתמקד רק במה שבא לי. לא הבנתם עד היום? לא בא לי! זה הכל. אם מעניין לי- יהיה תקין ואם לא- פגום. ואתם, כולכם עולים אלי לרגל שאדמיין בשבילכם את התוכן לאירוע שלכם. את הסרט שיהיה לכם והמופע שבה תפיע הבת שלכם. תחלמי, אתם אומרים לי. תדמייני. אם לא את- מי? והנה הגלגל החוזר- המורות של הילדות שמתקשרות. הבת שלך פה אבל היא לא פה…
למה היא צריכה בכלל להיות 100% איתכם כל היום? אני שואלת. יש לילדה חיים. היא חיה בשיעורים מסויימים וגם אחרי הלימודים – בחוגים שמעניינים לה. בתכניות שהיא נהנית מהן. עיזבו. כמה אנשים אתם מכירים שיכולים להיות כל שעות הערות שלהם גם עירניים ? רחמים. הוא לא פגום הקשב- הוא תקין! תקין! וכשהיא לא איתכם- היא נודדת הציפור, הילדה שלי- היא בונה לה עולם של חסד ויופי. היא רואה אותו עומד מולה בזמן שיעור היסטוריה. אז מה? אל תפריעו כי עוד מעט העולם שלה יתפרץ לעולם שלנו -עוד מעט כולם יוכלו לראות כמה הוא יפה ונכון. אל תעירו אותה. היסטוריה נילמד בבית, לפני מבחן. עופי ילדה שלי אל עולם הדמיון תחזרי כשיעניין לך. הכל הכל תקין.
